להקים קרן להגנת חופש הביטוי 

עדיין לא ברור לגמרי מה קרה בחדשות ערוץ 10. האם כניעה של המנהלים לדרישה של בעלי המניות או רצון שלהם להימנע מהעלויות של ניהול תביעת לשון הרע בארצות הברית. ברור ששלדון אדלסון איים על החברה ועל העיתונאים בהגשת תביעה. התוצאה היא לא רק עיתונאים מפוחדים אלא חברת חדשות מפוחדת שהתנצלה באופן מביש, התנצלות שמעמידה באור חיוור את כל עבודתה העיתונאית, ופוגעת פגיעה של ממש באמון הציבור בתכנים המשודרים אצלה.

מדובר לא רק בפגיעה במוניטין ובאמון הציבור בחדשות 10, אלא במסר כוחני ברור כלפי כל העיתונאים והעורכים במדינה, שלא להתעסק עם טייקונים ובעלי כוח וממון, שיכולים, אם רק ירצו,  להשפיל אותם.

ברור שרק מעטים מקרב העיתונאים הם אמיצים דיים או מסיבה אחרת יכולים להרשות לעצמם להתפטר ולאבד את פרנסתם. רוב העיתונאים קולטים היטב את המסר ויפנימו אותו בעתיד.

השיטה המשפטית והרגולטורית שלנו לא הצליחה להעמיד לסוכני חופש הביטוי החשובים ביותר שלה, הגנה מספקת. העיתונאים והעורכים נמצאים חסרי מגן וחסרי סעד מול איומי התביעות. גם בידי הרשות השנייה אין היום כלי של ממש לשנות את כללי המשחק. הרשות השניה, שערכה השבוע שימוע למנהלי ערוץ 10, יכולה אולי לנזוף בהם על הכניעה לטייקון או לבעל המניות שסרב לממן את ההגנה, אך בזה מסתיים כוחה. גם אם תחליט הרשות השניה להטיל קנס על הערוץ, אין בכוחו לעמוד מול הכוח הכלכלי של הטייקון המאיים או בעל המניות המממן. מסתבר שגם נציגי הציבור בדירקטוריון חברות החדשות של הערוצים המסחריים לא יכולים לשנות את התמונה. הסיבה לכך היא גם איכותם האישית ומעמדם של הדירקטורים האלה שלא עומדים להם מול הנחרצות של בעלי המניות ומנהלי הערוץ, וגם חוסר יכולתם להציע פתרון של ממש שישרת את טובת התאגיד, כאשר מדובר בכלי תקשורת הנמצא בקשיים כלכליים. האמת העגומה היא שרק כלי תקשורת מבוסס כלכלית, ובלתי תלוי, יכול לשרת בנאמנות את חופש הביטוי ואת זכות הציבור לדעת.

בנסיבות האלה דרושה התערבות של המדינה על מנת לשרת את האינטרס הציבורי. אני מציע להקים קרן להגנת חופש הביטוי. הקרן, שתופעל על ידי המדינה באמצעות הרשות השנייה תוכל להציע לכלי התקשורת, למשל לחדשות 10, סיוע במימון הגנה משפטית מול איומי התביעה. בקרן ישרתו לקטורים, מומחים בתחום לשון הרע וחופש הביטוי, שיבחנו כל מקרה שיוגש להם לגופו ויחליטו מתי ראוי הערוץ לסיוע כספי להגנה על זכות הציבור לדעת ועל האינטרס הציבורי.  

הקרן להגנת חופש הביטוי תוכל לסייע ולממן הגנה גם לעיתונאים או עורכים בודדים, שהמו"ל או בעל המניות שלהם נטש לבד במערכה.

ברור שאין מדובר בפתרון פלאים, ויש בו מורכבות בירוקרטית וגם אתית, אולם אנחנו לא יכולים לעמוד מנגד כאשר זכות הציבור לדעת נפגעת עקב כוחם הכלכלי העדיף של בודדים.